נדחתה תביעה לביטול הסכם "גירושין ויחסי ממון" שקבל תוקף של פס"ד

פתח דבר

1.         עניינו של פסק הדין - הכרעה בתביעת אשה לביטול הסכם "גירושין ויחסי ממון", אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 26/5/04.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.            התובע והנתבעת נישאו זל"ז ביום 30/8/81, מנישואיהם נולדו 3 ילדים, 2 מהם היו בגירים בעת הגשת התביעה והשלישי היה בן 17. התובעת עובדת ותיקה ב..... והנתבע עובד ותיק בחברת......

3.         כאמור לעיל, נישואי הצדדים לא עלו יפה והם הגיעו להסכם גירושין ויחסי ממון ביום 12/5/04. ההסכם אושר בבית המשפט, על ידי כבוד השופטת בנר (המותב הקודם) ביום 24/5/04 וקיבל תוקף של פסק דין.

4.         עיקרו של הסכם הגירושין היו הסדרת הגט בין הצדדים, הסדרת נושאי משמורת הילדים ומזונותיהם, רכישת חלקה של האישה בדירה על ידי הבעל על פי שווי המוערך של הדירה ורכישת דירה אחרת לאישה מחסכונות הצדדים. כן הסכימו הצדדים כי הזכויות ממקום העבודה שצבר כל אחד מן הצדדים ישארו בבעלותו של כל צד. הצדדים הסכימו בסעיף 82 להסכם כי:

                "לאישה ידוע כי הבעל צבר סכומי כסף גבוהים יותר מהכספים שנצברו על ידה במקום העבודה והיא מוותרת ביודעין על החלק המגיע לה מהזכויות שנצברו על ידי הבעל".

5.         הצדדים נעזרו בשירותי עורכת דין שייצגה את שניהם בעריכת ההסכם.

6.         בתביעתה טוענת האישה כי יש לבטל את ההסכם מן הטעמים הבאים:

6.1        היא לא היתה מודעת להיקף זכויות בעלה ממקום עבודתו ואף גורם מקצוע לא ערך שומה על נכסי הצדדים ולפיכך היא לא ידעה על מה היא מוותרת ולא הוסברה לה ההשלכה על מעשיה. לטענתה, בדיעבד הסתבר לה כי זכויותיו הכספיות של הבעל הן בהיקף של כ- 1,000,000 ש"ח (בסיכומיה טענה אף להיקף זכויות גבוה יותר בסך 1,750,000 ש"ח).

6.2        התובעת טענה כי היקף זכות הבעל שווה לערך היקף זכויותיה הכספיות ועל כן נאותה לחתום על ההסכם.

6.3        ויתור מן הסוג שעשתה התובעת אינו מתיישב עם ההיגיון הסביר, ותנאי חוזה שהם "גרועים במיוחד" - זו ראייה לפגם ברצונו החופשי של צד המתקשר בהסכם והסכמתו אינה אמיתית ונשמט היסוד הרציונלי להסכם ונפגע התוקף המוסרי של קיום ההסכם. התובעת ביקשה שאקבע כי ההסכם מקפח את זכויותיה ולכן יש לבטלו.

6.4        לטענתה, חששה שהנתבע לא יתן לה גט, כיוון שהכריז שיתפטר ממקום העבודה ומחשש למימוש האיום הסכימה לתנאיו של הנתבע.

7.         מנגד הכחיש הנתבע את טענות התובעת וטען כי יש לדחות את התביעה וזאת בין היתר מן הטעמים כדלקמן:

7.1        התובעת ידעה יפה על מה היא חותמת ומשנה תוקף יש לדברים לאור הצהרתה בסעיף 8.2 להסכם.

7.2        תביעת התובעת הוגשה בשיהוי ניכר ובחוסר תום לב ולאחר שהנתבע השלים את כל התחייבויותיו.

7.3        התובעת אינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק באשר לעושק ו/או כפיה, וכן לא הוכיחה טענת הטעות ו/או הטעיה, ולכל היותר יכולה זו להיות טעות בכדאיות העיסקה אשר אינה סיבה לביטול ההסכם.

7.3        לא נפל בהסכם כל פגם היורד לשורשו ולא היה כל פגם ברצונה החופשי של התובעת "וכל שנעשה על ידה נעשה מדעת מרצון טוב וחופשי וכפי שאף אישרה זאת בפני בית המשפט".

מיתווה הדיון

8.         סקרתי את טענות הצדדים בכתבי טענותיהם ולא נותר לי אלא לדון בהם ולראות באיזה מידה עולות טענותיהם בקנה אחד עם התשתית הראייתית שהונחה בפני. לפיכך, אסקור ראשית את המסגרת הנורמטיבית במקרים כגון דא, ואבדוק את המקרה הקונקרטי שבפני בהתאמה לכללי הדין.

דיון

המסגרת המשפטית